08-9983111
צור קשר
gvulot@gvulot-biz.org.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
ארבל נולדה בת שנייה למרים ויהושע, אחות לאייל ותמר. את שנות ילדותה הראשונות עשתה בקיבוץ גלגל ובגיל חמש עברה המשפחה לקיבוץ צאלים – שם השרישה שורשים עמוקים, ארבל הייתה ילדה כובשת, נבונה ושמחה, עם צחוק מתגלגל שסחף את הסובבים אותה. היא הצטיינה בלימודים ואהבה ללמוד. למדה ברביבים, ובהמשך עברה לבית הספר "מעלה הבשור. גדלה כחלק מקבוצת "ברוש", הייתה זו קבוצה קטנה שהקשרים בה נשמרו לאורך השנים ורבים מהם הקימו את ביתם בצאלים. ילדותה הייתה קסומה – מלאה בטיולים בטבע, אהבה אומנות, הייתה שחיינית מעולה וטניסאית מחוננת. כנערה עבדה בחינוך, במפעל הצמיגים ובמטבח הקיבוץ. ב-1999 התגייסה למשטרה הצבאית במחוז ירושלים, בתקופה ביטחונית סוערת. היא לקחה חלק בפעולות רבות, פינוים, אבטחות צירים, מעברי מחסומים וכו' – אך מעולם לא נתנה דוח אחד. בשירות הכירה את מוריס – ומאז היו יחד. לאחר השחרור עבדה תקופה קצרה כאופה בצאלים, ואז יצאה עם מוריס לטיול של שנה ברחבי העולם. עם שובם, ב-2004, החליטה להפוך את תחביב האפייה למקצוע – עברה להרצליה ולמדה קונדיטוריה בבית הספר תדמור. את לימודיה סיימה בהצטיינות ולאחר מכן עברה לאילת, עבדה כקונדיטורית ואף יצאה לסטאז' מקצועי בליון, צרפת. היא כתבה מתכונים רבים ופיתחה קינוחים למסעדות. בשנת 2008 התחתנו ארבל ומוריס והמשיכו את חייהם המשותפים בבאר שבע, שם סיימה בהצטיינות את לימודיה האקדמיים בקרימינולוגיה ומדעי החברה (מצטיינת דיקן) ובמקביל ילדה את בתם הבכורה – נועם. היא עבדה בחינוך הבלתי פורמלי בגבעות בר ובהמשך כסייעת בגן ילדים במשמר הנגב. בשנת 2013 עשתה הסבה לחינוך פורמלי לגיל הרך והחלה לעבוד כגננת מוסמכת – תחילה בבאר שבע, ובהמשך בקיבוצים דביר ושובל. בשנת 2014 נולדה בתם השנייה – אופיר. ב-2018 עברה המשפחה לקיבוץ אורים וב-2020 קיבלה ארבל על עצמה את ניהול גן "פשוש" בצוחר. היא ראתה בעבודתה שליחות והביאה איתה גישה ייחודית לחינוך. קשריה עם ההורים, הילדים והצוות היו חמים מחבקים ומשפחתיים. ב-2021 התקבלה המשפחה לחברות בקיבוץ גבולות והחלה לבנות את בית הקבע. ארבל הרגישה שם בבית – עטופה בקהילה תומכת ואוהבת. באוגוסט 2022 החלה לחוש ברע. לאחר בדיקות התברר כי לקתה בסרטן בראש הלבלב – אבחנה קשה וטראומטית. למרות זאת, המשיכה לארגן את שנת הלימודים הקרובה, עד שהרופאים הודיעו בעדינות שעליה למצוא מחליפה כי לא תפתח את שנת הלימודים. במהלך השנתיים הבאות עברה ארבל שלושה ניתוחים מורכבים, עשרות אשפוזים וטיפולים כימותרפיים. היא לא אפשרה למחלה לנהל את חייה – תכננה את הבית החדש וזכתה להתגורר בו ולטפל בגינה שכה אהבה, חזרה לתחביבים ישנים, אהבה ללכת לים, לעשות פעילות גופנית ולעסוק באומנות. במהלך התקופה שמרה על חיוך, שמחה ואופטימיות – עד יומה האחרון. משפחתה והחברים הקרובים היו לצידה ליוו אותה לאורך המאבק תוך תמיכה גדולה וחיזוק מהקהילה וחברי גבולות. ארבל נפטרה בספטמבר 2024 בביתה, בגיל 43, סביב המשפחה והובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ גבולות. "טובת לב, עדינה ומסורה – עטפה את סובביה בחום ואהבה. חיוכה וקסמה המיוחד יישארו בליבנו לעד." יהי זכרה ברוך. | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
