דפי הנצחה

דיאגו גלמן

נולד 
3.12.1960 י"ד כסלו תשכ"א

עלה ארצה בשנת 1976

נספה בתאונת דרכים 8.12.1985 כ"ה
כסלו תשמ"ו

דיאגו
נולד בארגנטינה בן לאבל והילדה.

מספר
אדריאן האח: את הילדות חווינו יחד. הפרש הגילים בינינו היה קטן וחשבו שאנחנו
תאומים. דיאגו תמיד בלט בגלל ההברקות שלו השובבות הבלתי צפויה ואני תמיד הייתי האח
של דיאגו. למדנו באותו בית ספר. האח הגדול סיפק הרבה הגנה בעיקר בקטטות עם בני
הכתה. הרבינו לריב כילדים אבל נוכח איום חיצוני עמד דיאגו לצד בני המשפחה. הוא היה
נאמן ואוהב במלוא מובן המילה ללא פשרות. תמיד אהב להכיר את בני המשפחה הקרובים
והרחוקים. אהב לשמוע את סיפורי ילדותה של אמא ועל בני משפחה שלא זכה להכיר.

לאחר
העליה לארץ למדנו יחד בכפר הנוער כפר סילבר. מי לא זוכר את חפלות הביצים לאחר
הפריצות ללול. ה"פוקרים" האין סופיים אל תוך הלילה ועוד אלף סיפורים של
תקופת הנעורים שהיו כל כך אופיינים לדמותו המתרוצצת של דיאגו.

את
גבולות אהב דיאגו מן הרגע הראשון ודאג לצרף אותי אליו.

ואז
הגיעה תקופת השרות הצבאי. לא היה לדיאגו קל בצבא הוא הופרד מחבריו והתגעגע אליהם
מאד. נהג להתאמץ מאד כדי לפגוש את חבריו שנמצאו רחוק ממנו גם כשזה עלה לו בלילות
ללא שינה. בימי מלחמת לבנון העדיף להתגייס עם כל חבריו למרות שמסיבות בריאותיות
יכול היה להשתחרר.

לאחר
השחרור מן הצבא השתקע דיאגו בגבולות ובמרץ שאפיין אותו התגייס לכל פעילות. הוא עסק
בפעילות בחירות ב 1981, הדריך קבוצות נוער מן הארץ ומחו"ל ובסוף הצטרף
לפעילות בשירות מפ"ם.

דיאגו
היה עסוק מאד בפעילותו בסניפים ובמפעלים והוא קנה את ליבם של אלה עימם עבד זמן קצר
בלבד. ואולם דיאגו לא ויתר על ביקורים תדירים בגבולות ולו לכמה שעות עם החברה
והמשפחה. וכך לילה אחד בדרכו מפעילות במועדון צוותא תל אביב הביתה לגבולות, כמה
מאות מטרים מהבית סטה עם רכבו מן הכביש כנראה נרדם. כמה מאות מטרים הפרידו בינו
לבין הבית, בין אהבת חיים לטרגדיה. דיאגו נפטר לאחר שבוע של ייסורים וטמן בגבולות
כי ברור שרק כך הוא היה רוצה.