דפי הנצחה

ליסי כהן

 נולדה 8.10.1933 י"ח תשרי תרצ"ד

עלתה ארצה בשנת 1959

נפטרה 10.3.1983 כ"ו אדר
תשמ"ג

ליסי
נולדה בקורדובה שבארגנטינה.

במשפחתה
היו הרבה ילדים 3 אחים ו 3 אחיות. מלבד תקופה קצרה בה גרה המשפחה בוילה קולורס וגם
בבואנו איירס, גדלה ליסי בקורדובה. זוהי עיר גדולה ותוססת, מלאת חיים תרבותיים
ורוח מהפכנית. בעיר התנהלו חיי חברה בין קהילות היהודים. אחרי הלימודים עבדה ליסי
בבית הוריה או בחנות שלהם. תקופה מסויימת (אחר גיל 20) עבדה גם בתור מוכרת בחנות
טכסטיל. אחרי עליתה של אחותה קוקה לארץ ולקבוץ גבולות, הצטרפה ליסי לתנועת נוער של
האיחוד ושהתה עם קבוצתה בהכשרה. מסיבות בירוקרתיות לא ניתן היה לה לעלות יחד עם
הגרעין שהצטרף לניר עם. כאן נכנסו קוקה וקבוץ גבולות לתמונה ואחרי מאמצים ובירורים
ניתן אישור מידי הסוכנות וליסי עלתה ארצה בשנת 1959.

בארץ
למדה ליסי עברית באולפן בעין השופט וב 1960 החלה ללמוד בויצו (הדסה ירושלים) אחות
תינוקות וילדים. את הקורס סיימה ב 1961 והחלה לעבוד בתור אחות בביה"ח
באשקלון. במשך תקופה זו, בקרה לעיתים בגבולות וכך הכירה את פרד. ב 31.12.1961 עברה
לגבולות ובפברואר היתה החתונה.

מרבית
האחים וכל האחיות ומשפחותיהם עלו במשך הזמן ארצה, כן גם הוריה של ליסי שגרו במשך
שנתיים בגבולות, בדיוק בתקופה שנולדו איילה (1963) וגדי (1965). מפעם לפעם נערכו
מפגשי משפחה שהזכירו ימים עברו וגרמו להתרוממות רוח רבתי. ב 1969 יצאה משפחת פרד
ליסי והילדים 3/4 שנה לאנגליה. ליסי ניהלה את משק הבית בחן, ביעילות ובמומחיות
רבה. תמיד יצרה סביבה אוירה משפחתית חמה. ב 1979 התגשם חלום לבקר את קרובי המשפחה
הרבים שנותרו בארגנטינה.

ליסי
עבדה בהרבה מקומות עבודה (מטבח ילדים, דיאטה, קומונרית, אחראית למועדון ובמזכירות)
אך יותר מכל אהבה לעבוד עם ילדים, לרוב כמטפלת תינוקות. ליסי אהבה ילדים, את כל
בילדים, והם זכרו אותה כמטפלת זמן רב, ושמרו לה אמונים גם לאחר סיום עבודתה אתם.
בתקופתה האחרונה השתלמה  בתפירה. היא מאד
נהנתה בשלבי בלימוד ובשלבי העשייה כאשר הוציאה תחת ידיה עבודות יפות, פריטי לבוש
נאים ושימושיים לכל בני המשפחה. ליסי מאד נהנתה כאשר התחילה לתפור באופן מקצועי
לילדי הקיבוץ. כולם נהינו מיצירותיה – כל זאת תוך מאבק והתגברות על קשיי המחלה אשר
פשטה ואכלה בה כל חלקה טובה.

מחוץ
לעבודה, מלאה תפקידים רבים  - ריכוז ועדת
חינוך, ריכוז ועדת בריאות, אחות מחליפה, אחראית על הנעלה, חברת מזכירות כמה פעמים
ועוד.

דרך
התפקידים ובאופן המיוחד לה, לחמה למען עקרונות הקבוץ והמוסריות בו. חשוב היה לליסי
לשפר את רמת החיים הכללית בתחומים שונים, ובכל תחום בו פעלה עשתה זאת באהבה, עם
דאגה רבה לאחרים ותוך ראיה לטווח ארוך.

"כולנו
לוינו את ליסי במאבק הארוך רצוף הפחדים ואמונה, תקווה וייסורים. מאבקו של הגוף
במחריב שצמח מתוכו התם. מאבקו של הגוף הסתיים אך התקוה והאמונה שהיו בה נותרו
עימנו. נשארה עמנו האהבה הגדולה שלכדה את המשפחה ואותנו, נשאר נס כוחה של הנפש לגבור
על ייסורי הגוף".

ליסי
נטמנה בגבולות.