דפי הנצחה

מצד אימו יוסי הוא דור רביעי בארץ ונצר
למשפחה צברית שנמנתה על מייסדי העיר פתח תקווה, ואילו אביו עלה לארץ בגפו מפולין
בשנת 1932. יוסי נולד וגדל בתל
אביב, הוא התחנך בתיכון עירוני א' ונחשב לתלמיד מצטיין אשר למד את השפה
הערבית על בוריה, ופיתח בצעירותו את תחומי
העניין העיקריים שילוו אותו כל חייו - ההיסטוריה של המזרח התיכון בכלל, והעולם
הערבי בפרט.

יוסי הצטרף לקיבוץ גבולות במסגרת גרעין
הנח"ל 'החוצבים' בשנת 1956, אחרי שעבר תקופת הכשרה בקיבוץ מסילות. במסגרת
שירותו הצבאי הספיק יוסי להילחם במבצע קדש. לאורך השנים עבד יוסי בכמה מענפי
הקיבוץ ובהם במטעים וברפת, ואף היה מזכיר
הקיבוץ מספר קדנציות, אבל מאז ומתמיד עיסוקיו העיקריים נקשרו לתחומי העניין שלו, ובין השאר הוא שימש כרכז
הנוער הערבי-חלוצי בגבעת חביבה; כעורך 'חותם' (מוסף העיתון על המשמר); וכמורה בבית
הספר האזורי מעלה הבשור.

נראה, שליבת הקריירה של יוסי הייתה בעשייתו
האקדמית. הוא היה בעל תואר דר' להיסטוריה של המזרח התיכון, שסיים את כל שלושת
תאריו באוניברסיטת תל אביב, ואף יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת גטיסבורג
בפנסילבניה, ארצות הברית. כאיש אקדמיה יוסי אהב במיוחד ללמד סטודנטים. הוא היה
מרצה אהוב ומוערך בחוג למזרח התיכון ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון,
ואף לימד במשך כ-15 שנה לימודי מזרח תיכון בשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון בקמפוס
אילת.

בין השנים 1997-2001 שהה יוסי במצרים, שם
ניהל את המרכז האקדמי שהוקם בקהיר בעקבות הסכמי השלום בין מצרים לישראל, במה שנראה
כפסגת הקריירה המקצועית שלו. הקשר של יוסי לעם המצרי ולעיר הבירה שלו היה עמוק
יותר מההיבט האקדמי בלבד, והוא יצר בתקופה זו קשרים אנושיים יוצאי דופן עם מנהיגים
ואנשי אקדמיה מצריים, כמו גם עם אנשי רוח ותרבות כגון נגיב מחפוז, אותם נהג לפגוש
בתדירות גבוהה.

יוסי היה איש שלום ושוויון אמיתי, שמאז
מלחמת ששת הימים דגל בתפיסה של 'שתי
מדינות של עמים', והאמין בזכויותיו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. במהלך שנות
השבעים והשמונים של המאה הקודמת הוא השתתף בכנסים רבים בהם נטלו חלק מנהיגים
פלסטינים, והיה מפורצי הדרך לשיחות הישירות בין שני הצדדים. בנוסף לכך, השתייך
יוסי למספר תנועות פוליטיות, חלקן חוץ-פרלמנטריות, כגון - שי"ח, מוקד,
של"י, והרשימה המתקדמת לשלום.

יוסי גם היה איש משפחה למופת, אשר הקים
בגבולות את ביתו לצד רעייתו הדסה. לזוג שלושה ילדים (יותם, נעמה ואבנר), וארבעה
נכדים (חגי, רעות, ליהי, וחנה).     יוסי
היה בעל אוהב להדסה, והקשר שלו עם כל
ילדיו ונכדיו היה אישי ומיוחד במינו.

בתאריך 22 לספטמבר 2024 יוסי היה מעורב
ביחד עם הדסה בתאונת דרכים קשה, במהלכה פגע נהג צעיר חזיתית ברכבו של יוסי, ומאז
הוא היה מאושפז בבתי החולים סורוקה בבאר שבע, ובית רבקה ובילינסון בפתח תקווה, עד
שגופו לא יכול היה להתמודד עוד עם פצעי התאונה.

יוסי נפטר בתאריך 9 ביוני 2025, ונטמן
למחרת בקיבוץ גבולות שכה אהב.

יהי זכרו ברוך.