יצחק פרדילילו (פרדי)
נולד 9.10.1950 כ"ח תשרי
תשי"א
עלה ארצה בשנת 1974
נפטר 20.10.1990 א' חשון תשנ"א
פרדי
נולד בצ'אקו ארגנטינה, בן לאברהם ועליזה.
פרדי
נולד כבן זקונים, לכן התמודדותו על החיים התחילה כבר בבית. כשחבריו בתנועת הנוער
"איחוד הבונים" באו לארץ לשנת הכשרה, סרבו הוריו של פרדי לתת את האישור
המיוחל ופרדי נתקע בארגנטינה. נחוש לתרום לתנועה, עבר פרדי לבואנוס איירס הבירה
כשליח לקן בשכונה נידחת. אך קצב החיים בעיר הגדולה ואופי האנשים לא התאימו לפרדי
והוא פרש. שנים יותר מאוחר, קשרים רופפים אפשרו את התקרבותו המחודשת לפעילות
להצטרפותו לגרעין עליה.
כולנו
קראנו לו פרדי, כינוי שדבק כבר בילדותו, קיצור שמו – יצחק פרדילילו. אצלו יכולת
להיות קצר רוח כלפי קצבו האיטי שאפיין אותו, אבל לרוב קיבל את החיים במעין הומור
סרקטי ששימש לו שריון מגן.
ב
1974 עלה פרדי לארץ והקדים בכמה שבועות את יתר חבריו. כשהמטוס נעצר על המסלול וכל
נוסעיו הזדרזו אל היציאה פרדי חשב לעצמו: לאן הם רצים? לכן משלחת קבלת הפנים מאור
הנר קיבוצו הראשון, המתינה שעות לשיחרורו מהליכי הקליטה. במשך השנים החברים התפזרו
ברחבי הארץ ופרדי נותר אחרון הגרעין, רווק במסגרת משפחתית מאד, מבודד.
הרצון
לפתוח פרק חדש בחייו הביא את פרדי לגבולות ב 1981. כאן הקים את משפחתו וביתו. כאן
השתלב בחברה ונשא בתפקידים קיבוציים. בפעילות תרבותית ובהופעות על בימת החגים
הפתיע פרדי לפעמים בפרצים של עליזות ומשחק.
אבל
החיים היקשו. פרדי הלך ואכל את עצמו מבפנים, הלך והסתגר תחת כיסוי השלווה וההומור.
פרדי סטודנט שנה א' באוניברסיטת ב"ש, ערב תרבות פנימי, בהופעה בלתי נשכחת פרץ
שוב את מחסומיו וגרם להתרוממות רוח.
זה
זכרונו האחרון. דקות יותר מאוחר בביתו, ליבו נישבר וחדל לפעום.
פרדי
הלך לעולמו ימים ספורים אחר יום הולדתו הארבעים – גיל הביניים, ולא הספיק את
משימותיו: גידול הבנות, טיפוח משפחתו, השלמת לימודיו. כמה חבל.
פרדי
נטמן בבית העלמין בגבולות.
